הרב שמואל ראובן שיש נולד בה' אדר תש"ד. 29.2.1944, בבואנוס איירס, ארגנטינה, לאתל ומתתיהו ברונפנטרינקר.

הוריו גידלו אותו כיהודי חילוני, אך סבתו האהובה השרישה בו את ערכי היהדות וכבר בגיל 13 החל להתקרב לדת ובגיל 17 החל תהליך קבלת עול מצוות.

בארגנטינה למד הוראה כמקצוע כבר בתיכון וסיים לימודים יהודיים במדרשה העברית. הוא לימד בבתי ספר יהודיים ואף ניהל את בית הספר היהודי ברסיסטנסיה, צ'אקו.

באותה תקופה הכיר את פנינה, ובשנת 1968 נשא אותה לאישה.

ב- 1969 השניים הגשימו את חלומם הציוני ועלו לארץ ישראל. בשלב זה עיברת שמואל את שמו מברונפנטרינקר לשיש. משמעות השם הוא ראשי התיבות של תרגום שם המשפחה הלועזי = שותה יין שרף. התחנה הראשונה של השניים היתה עיר הבירה ירושלים, שם למד היסטוריה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

לימים נולדו לזוג ארבעה ילדים – דוד ישראל, אלעד משה, אסף וצופית חביבה, בעודם עוברים ומתגוררים ביישובים שונים בארץ.

גם בארץ המשיך שמואל את עבודתו החינוכית ואף היה אחד המייסדים של בית הספר תל"י בהוד השרון, שהיה הראשון מבין בתי ספר תל"י בארץ, בו שימש כמנהל במשך שנתיים. הוא המשיך ללמד בבתי ספר רבים היסטוריה ותנ"ך והגיש נערים ונערות לבגרויות במקצועות הנ"ל, על אף שתפישתו החינוכית לא דגלה במבחני הבגרות, אלא בהיות המורה מחנך לחיים. יעידו תלמידיו הרבים כי שיעורי תנ"ך עם שמואל שיש הפכו במהרה לשיעורי אזרחות ואקטואליה, בהם הקביל בחכמה רבה בין סיפורי התנ"ך היבשים לחיים בימינו.

בארגנטינה השתייך שמואל לזרם האורתודוקסי, אך כשעלה ארצה וראה את ההשתלטות הפוליטית של האורתודוקסיה על גופי היהדות בארץ, חיפש שמואל את המקום הנכון לקיים את היהדות כפי שהוא האמין בה. אז הוא הכיר את התנועה המסורתית בארץ, נהיה חבר בה, עזר לבנות אותה, במשך תקופה אף היה יו"ר התנועה והזדהה עמה עד יום מותו. בתנועה הוא מצא את השילוב בין מסורת ושינוי. תנועה שלא מוותרת על המצוות, אך מאפשרת לאדם לחיות בעולם העכשווי.

בשנת 1983, בגיל 40, בדומה לרבי עקיבא, החל שמואל את לימודי הרבנות במכון שכטר ללימודי יהדות ובשנת 1988 הוסמך לרב במחזור הראשון של בית המדרש הישראלי להסמכת רבנים קונסרבטיבים.

בשל ידיעותיו הרבות, עוד טרם הסמכתו לרב, שימש שמואל בהתנדבות כממלא מקום רב הקהילה הקונסרבטיבית 'אוהל אברהם ושרה' שבראשון לציון ולאחר הסמכתו, כיהן הרב שיש כרב במספר קהילות קונסרבטיביות בארץ ובחו"ל, האחרונה שבהן היא קהילת 'תגל ערבה' שבאילת, אותה ייסד ובה כיהן כרב כעשרים וחמש שנה. מבחינת הרב שיש, זאת היתה הקהילה שלו.

במהלך כל שנות העשייה שלו בתנועה וכרב, לימד והעלה לתורה בני ובנות מצווה רבים, השיא זוגות רבים ופועלו המשמעותי ביותר מבחינתו היה העברת שיעורי גיור בארץ ובחו"ל, בשיתוף פעולה עם בית הדין בישראל ובארה"ב. עד מותו התגאה להיות שותף בהליך גיור של כעשרים וחמישה מתגיירים.

בינואר 2018, עת חגיגות ה-40 להיווסדה של התנועה המסורתית בארץ, זכה הרב שיש להיות חתן אות "עשה לך רב" שהוענקה לשלושה רבנים ותיקים בתנועה. כמו כן, זכה לקבל מבית המדרש לרבנים בארה"ב, תואר דוקטור לשם כבוד (DHC). תואר שהביא לו גאווה רבה באחרית ימיו.

בנוסף להיותו איש מאמין ודתי, הרב שיש השתייך לזרם השמאלני של המפה הפוליטית. הוא היה חבר פעיל במפלגת מרץ. כמו כן, היה מאמין גדול בשוויון זכויות ובהומניות והתגאה להיות חבר בארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם ואף לקח חלק בקבוצת הידברות בין-דתית, מתוך כבוד בין אדם לחברו, שמטרתה להכיר וליצור שיח אמיתי בין אנשים באשר הם, ללא קשר לאמונותיהם הדתיות.

מנסיבות רפואיות, בשנת 2017, יצא הרב שיש לגמלאות ועבר עם רעייתו פנינה לאשקלון. בט' באדר א' תשפ"ב, 10.3.22, נפטר הרב, מוקף במשפחתו – רעייתו, ארבעת ילדיו ועשרת נכדיו.

יהי זכרו ברוך